<h1>ראב"ן סימן רס"ט</h1>
<h2>דף עד.</h2>
בן פקועה מת או חי שחיטת אמו מטהרתו. וטעון קריעה להוציא דמו כי דמו אסור ו[ח]לבו מותר, והוא שלא הפריס ע"ג קרקע אבל הפריס טעון שחיטה [ע"ה:] וחייב באותו ואת בנו וכל חומרי בהמה עליו וחלבו וגידו אסור וצריך לנקרו כשאר בהמה. והשוחט את הטריפה ומצא בה בן ט' חי שוחטו ומותר, דארבע סימנין אית ליה ב' דידיה וב' דאימיה וכל היכא דלא מכשרי ליה סימנין דאימיה כי הכא דטריפה היא מכשרי ליה דידיה.
